עקרונות העבודה עם גבס

1. מסילות – המסילות מגיעות ברוחבים הבאים : 37 מ"מ (חיפוי קירות קיימים), 50 מ"מ (חיפוי קירות קיימים, מחיצות כאשר יש בעיית מקום, תקרות, נישות ועוד), 70 מ"מ (הסטנדרט למחיצות) או 100 מ"מ (יישומים מיוחדים).

2. ניצבים - הניצבים מגיעים ברוחבים הבאים : 37 מ"מ (חיפוי קירות קיימים), 50 מ"מ (חיפוי קירות קיימים, מחיצות כאשר יש בעיית מקום, תקרות, נישות ועוד), 70 מ"מ (הסטנדרט למחיצות) או 100 מ"מ (יישומים מיוחדים). כמובן שרוחב הניצב צריך להתאים לרוחב המסילה.

3. סרט שריון – לחיבור בין לוחות גבס על אותו מישור.

4. סרט פינה משתנה – להגנה על פינות, קרניזים וכיוב'.

5. ברגיי פח פח – ברגים קודחים באורך 12 מ"מ. משמשים לחיבור בין פרופילי השלד.

6. ברגיי פח גבס – ברגים קודחים באורך 25 מ"מ (כאשר מדובר במחיצה כפולה אז אורך 35 מ"מ). משמשים לחיבור לוח הגבס אל השלד.

7. מיתדי דפיקה (דיבל דפיקה) או מיתדים ללא ראש 7/35 מ"מ. משמשים לחיבור השלד אל הבית. הסיבה שאין להשתמש במיתדים עם ראש היא שייווצר רווח בין הפרופיל לבין הקיר. לכן, משתמשים במיתדים ללא ראש או במיתדי דפיקה המושחלים מבעד לפרופיל המתכת.

8. סרט איטום – פוליאתילן מוקצף המשמש בעיקר למניעת מעבר רעידות מהבית אל לוחות הגבס. משמשים לכל חיבור של פרופיל שלד אל הבית.

9. צמר סלעים או לוחות קלקר לבידוד – כאשר רוצים להשיג בידוד מיטבי בהקמת מחיצות גבס. אין צורך כאשר מדובר בנישה או מדפים.

10. מרק (שפכטל) לאיחוי והדבקה.

הכלים הדרושים לנו:

1. סכין חיתוך – לחיתוך לוחות הגבס למידה הרצויה. עדיפות לסכין בעל להב רחב.

2. מקדחה.

3. מספרי פח – לגזירת פרופילי המתכת.

4. עפרון.

5. מברגה חשמלית.

6. פטיש.

7. מרית רחבה (15 ס"מ).

8. מאלג' 30 ס"מ.

9. סרט מידה.

10. מקדחי כוס בגדלים שונים – במידה ויש לנו צורך בהתקנת שקעים, קופסאות וכו'.

11. שופין גס.

שלב ראשון - בניית השלד

1. שלד מבנה הגבס מורכב מפרופילי מתכת. הפרופילים השכיחים ביותר נקראים מסילות וניצבים. ישנם גם פרופילים נוספים המתאימים למשימות ספציפיות אחרות.

2. את המסילה, או הניצב, ניתן לחתוך בקלות. כל שצריך הוא מספרי פח. נמדוד את אורך הפרופיל הרצוי לנו ונסמן סימן על השוליים. נחתוך את השוליים משני צידי הפרופיל ונכופף אותו. כעת ניתן להשלים בקלות את הגזירה.

3. החיבור של המסילות והניצבים אל קירות המבנה מתבצע באמצעות מיתדי דפיקה או מיתדים ללא ראש. הקידוח מתבצע מבעד לפרופיל ואל תוך הקיר. עומק החור צריך להיות עמוק בס"מ מאורך המיתד.

4. בשני קצוות הפרופיל נתקין 2 מיתדים. בשאר הפרופיל המרחק בין המיתדים לא יעלה על 60 ס"מ. בחדרים "רטובים" המרחק בין המיתדים לא יעלה על 30 ס"מ.

5. רצוי להשתמש בפס איטום בכל חיבור בין הפרופיל לבין המבנה.

6. חיבור חלקי השלד מתבצע באמצעות ברגי פח פח קודחים. אלו ברגים באורך 12 מ"מ עם קצה קודח.

שלב שני - חיבור לוחות הגבס אל השלד

1. את הלוח יש לחתוך למידות הרצויות. נסמן על הלוח את קו החיתוך. ניקח סכין חיתוך וסרגל מתכת ונחרוץ פעמיים לאורך הסימון.

2. נכופף את הלוח בכיוון הנגדי לחיתוך שלנו. נשלים את החיתוך על ידי חיתוכו של הנייר מהצד השני.

3. את קצוות הלוח החתוך ניתן ליישר באמצעות שופין.

4. חיבור הלוח אל השלד מתבצע באמצעות ברגי פח גבס. אלו ברגים באורך 25 מ"מ עם קצה קודח.

5. המרווח בין הברגים יהיה 25 ס"מ. כל בורג יחובר כס"מ אחד מקצה הלוח. על ראש הבורג לשקוע כמ"מ, אך מבלי לקרוע את הנייר החיצוני. בורג לא שקוע ימנע מאיתנו להשיג מרקם חלק לקיר. בורג שקוע יתר על המידה אינו ממלא את תפקידו.

6. במקרה והבורג חדר ללוח הגבס נבריג בורג נוסף לידו.

7. השיטה היעילה לוודא שהבורג נכנס בדיוק לעומק הרצוי היא על ידי שימוש מושכל בקלאץ' של המברגה. לדוגמה, במברגת בוש הכחולה (GSR) כאשר ווסת ה Nm נמצא על דרגה 7 , המברגה מפסיקה את פעולתה בדיוק ברגע בו הבורג במצב הרצוי. השיטה היעילה לגלות את הדרגה במברגה שלכם, היא לקחת חתיכת לוח גבס ולהניחו מעל פח מסילה / ניצב. נסו לקדוח פעם אחר פעם כאשר אתם משנים את הווסת בין הקידוחים.

שלב שלישי - גימור

1. על הפינות יש להגן באמצעות פינות מתכת או באמצעות פינה משתנה.

2. חיבור לוחות גבס על אותו מישור ייעשה על ידי סרט שריון. בשני המקרים מורחים מרק על החיבור ומצמידים את הסרט  באמצעות המרית. לאחר מכן מורחים עליו עוד שכבת מרק דקה.

3. לאחר ייבוש מבצעים שכבת שפכטל על כל הלוח עד להשגת מרקם חלק ואחיד. לבסוף ניתן לשייף ולצבוע.

רוצה למצוא בעל מקצוע מומלץ?