מאת: צפריר גד
בין אם לקחתם משכנתא ואתם גרים בבית משלכם, ובין אם אתם גרים בדירה שכורה, אתם ודאי כואבים מקרוב את הבלאגן התמידי בחדר הילדים שלכם. יש ימים שאתם מצליחים לחיות עם זה בשלום ויש ימים שבא לכם לצרוח לשמיים. איך לעזאזל אפשר לחיות ככה???
צעצועים צבעוניים מפוזרים על הרצפה, קופסאות פלסטיק גדולות חוסמות את הדלת מלהיפתח עד הסוף, הבגדים מאתמול, הסדינים שהיית צריכה להחליף בגלל הרטבת הלילה שעוד לא נפתרה לחלוטין, דפי ציור מפוזרים בפינה וצבעים שנשפכו מהשולחן על הרצפה ואם כל זה לא מספיק, אז בדיוק כשחזרתם מרופא שיניים ונכנסתם לחדר ודרכתם על גוש פלסטלינה שנדבק באותו הרגע לשטיח וכבר לא ממש יצא לעולם. אוף – הלנצח חדר הילדים שלנו יהיה מבולגן ועמוס כבר לאחר עשרים דקות בתום מבצע הניקיון האחרון נערך בו?
חדר אחד פונקציות רבות
חדר הילדים, שלא כמו שאר החדרים בבית, אמור לענות על המון צרכים. אם לכל חדר אחר בבית יש את הפונקציה הספציפית שלו – חדר שינה, כדי שנישן בו, חדר עבודה בכדי לעבוד בו, מטבח כדי לבשל ואולי גם כדי לאכול וכדו' , הרי שחדר הילדים משמש את יקירנו לכל הפונקציות כולן ביחד. הם ישנים שם ומתלבשים שם, הם יוצרים ומשחקים שם ושם גם מארחים את חבריהם. ומה כבר אנחנו מצפים?
בכדי שנוכל ליצור עבור הדרדקים הקטנים יותר מרחב פעולה בתוך החדר שלהם, נצטרך לקחת בחשבון את כל הפונקציות הללו והתייחס כמובן גם אל גודל החדר ולהבין שהדרך הטובה ביותר גם לייצר מרחב וגם לשמור עליו מסודר תסתכם במילת המפתח – מקומות איכסון.
ומה זה אומר באמת?
נתחיל בכך שלכל דבר, כל פריט, כל צעצוע/חומר יצירה/ ספר/ בובה/ נעליים/ מברשות שיער וכו' צריך להיות המקום המסוים שלו. לא יכנס לחדר דבר שלא הוגדר מקומו הספציפי מראש. כך אנו פותרים את בעיית הסדר. כאשר לכל דבר יש את המקום שלו, קל לילדים לדעת מה הם אמורים לעשות עם כל הדברים הפזורים בדרכם. בדיוק כמו בסרט הקלאסי של "מרי פופינס" המטפלת האגדית, הדברים יכולים לחזור למקומם בקלילות כאשר יש להם מקום שכזה.
ליצור מקום לכל דבר
ובכן פה מתחיל התהליך היצירתי. בראשית יש לשם לב כי בחדר הילדים נמצאות הפונקציות הבסיסיות הראשונות: מיטה, ארון, שולחן וכסא קטן בהתאמה אחד לשני ולגיל הילד.
במידה והילד שלכם לא יושב לעולם לבדו בחדרו, גם לא עם חברים, אז אפשר אולי לוותר על כסאות ושולח, למרות שכדאי לבדוק את הנושא לעומקו. כעת, כל אחד מהפריטים הללו נושא בחובו מקום למקומות איכסון.
המיטה:
המיטה יכולה להיות מיטה רגילה עם ארגז מצעים מתחתיה. היא יכולה להגדיל ולעשות, ולהיות מיטת קומותיים שמתחתיה – מרחב פתוח אל החדר, בו יכול להיות שולחן העבודה, או יכולה להיות פינת ישיבה או משחקים, או אולי בכלל ארון שיתאים בגודלו. במקרה של מיטת קומותיים, אם דבר זה מתאים לאופיו של ילדכם, הרי ש"הגדלתם" את החדר בצורה משמעותית.
בשוק ניתן למצוא היום גם מיטות בצורות שונות שהינן "הכלאה" של האפשרויות השונות. למשל, מיטה מוגבהת מעט ומתחתיה ארון מגירות. אם בחדר שתי מיטות לשני ילדים, אז האפשרויות השונות של חיבור המיטות "חצי קומותיים / צורת ר' " וכדו' יעניקו מרחב גדול יותר בחדר.
הארון:
והרי בחדר כבר יש ארון. האם באמת שמנו בו רק את הדברים שצריכים להיות בו?
מדוע בגדי החורף של הבעל נמצאים בחדר הילדים? וכל התיקים ושמיכות החורף?
זה הזמן לבדוק מה באמת נמצא בארון ולפנות בו מקום לדברים שצריכים להיות בחדר הילדים. כמעט תמיד אפשר למצוא בארון שבחדר הילדים מקום עבור – קופסאות צעצועים, קופסאות עם חומרי יצירה או משחקים גדולים שסתם תופסים מרחב בחדר ובעצם משחקים בהם פעם בחודש.
שולחן עבודה:
לרוב שולחנות העבודה של הילדים אינם מאפשרים להחביא בתוכם עוד דברים, מאחר והם קטנים באופן יחסי. אם הצלחתם למצוא שולחן שיש בו גם מגירה, הרי שמצאתם לכם מציאה ומקום לחומרי היצירה הזמינים. בכל מקרה, שולחן העבודה מציע סביבת עבודה, שאותה יש לצייד במדפים.
קיימים היום בשוק מדפים מסוגים שונים, כשבינהם גם קופסאות סגורות במתכונת של כוורת, כך שחלק מהדברים יכולים להיות מוסתרים. זה המקום לשים את כל חומרי היצירה, דפים, צבעים, יצירות קטנות שהילד עשה ולא יוותר עליהן עד שיגדל.
לתלות לתלות לתלות:
הטיפ הבא המסכם את הדבר כולו הוא – אכן, לתלות. כל מקום איכסון למינהו שאתם צריכים – מדפים פתוחים, קופסאות סגורות, שידת בובות – הכל ניתן לתלות על הקיר ולא להניח על הרצפה. כך תחסכו שטח יקר עליו יכול הזאטוט להסתובב לו, וסדר בעיניים כאשר שוב הכל נמצא במקומו.