יום אחד אנחנו מבינים שאין יותר ברירה, את הכורסא העתיקה, המהממת ביופייה ובעלת הערך העיצובי ההיסטורי, שקיבלנו בירושה מהסבתא, אי אפשר יותר להשאיר כמו שהיא, מאחר והיא נראית כבר ממש כמו הסבתא בעצמה... ומאחר ולזרוק אותה לא בא בחשבון, הרי שנגיע במהרה אל הרסטוראטור.
אבל הסיפור שלנו יכול גם להתחיל אחרת: נראה שאין בעיר הזו אנשים שאוהבים יותר מאיתנו, להסתובב בשוק הפשפשים. כל הרוכלים ובעלי החנויות כבר מכירים אותנו. אנחנו ניגשים לכל רהיט חדש שהגיע לשוק, נוגעים בכל ארונית ובכל כורסא, הופכים כל מדף עקום או מנורה חסרת חלקים, ודרך עינינו הדלוקות, ניתן לראות כיצד גלגלי המוח מייצרים מהפריט הזה, דבר מה חדש – ארון וינטאז' נכסף או מנורת לילה מיוחדת ומשוחזרת.
אפשרות נוספת. כן, כן. גם אם אנחנו לא מאלה שיכולים להרשות לעצמם לקפוץ לאיקאה, שלא לומר להביטאט, כל פעם שהרהיט בביתנו עומד להתפרק שוב. וכבר דפקנו בו כמה מסמרים, וכבר החלפנו דלת וכבר הבית שלנו כולו נראה כמו הצרות של אתמול. וגם אנחנו רוצים משהו חדש... משהו יצירתי... משהו שאין לאף אחד...
ובכן, רסטורציה מקצועית, או שדרוג ושיפוץ עצמאי, שניהם אפשריים וכמו כל דבר הם תלויי זמן וכסף, רצון וכישורים.
רסטורציה מקצועית
רבות נכתב אודות אומנות הרסטורציה. בדרך כלל היא מתוארת כסוג של לימודים שעוברים ממאסטר לשולייתו ומאמן לתלמידו. רסטורציה, פירושה השבתו של חפץ למצב בו התקיים ברגע מסוים בעבר. שלא כמו בשימור, בו שומרים על מצבו הקיים של החפץ לבל יתדרדר, הרי שברסטורציה מתבצעת התערבות של ממש במראה או בפונקציונאליות של החפץ, וזאת על מנת החזרתו לשלמות של סגנון או של תקופה היסטורית, או במקרה שלנו – החזרתו לשימוש כפי רצוננו... הבשורות הטובות הן שאם פעם ניתן היה לרכוש את המקצוע רק באמצעות לימודים בחו"ל ובעיקר באירופה, שם אמנות הרסטורציה מפותחת במידה הרבה ביותר, הרי שכיום ניתן גם בארץ לקבל כלים ואפילו מיומנות בתחום.
התמחותו של הרסטוראטור תהיה בדרך כלל על פי חומרים ולא על פי תקופות, כפי שנהוג לחשוב, ומתוך כך בבואנו לחשוב על שיפוץ ושיחזור, כדאי לנו להעניק תשומת לב מיוחדת לעניין החומרים.
בבואנו אל רסטוראטור מקצועי, נחל תהליך מרתק, שתחילתו בחשיבה משותפת שלנו עם איש המקצוע: נבחן את פונקציונאליות הרהיט, נחליט על החומרים הנדרשים ונזכור כי לפעמים מדובר בתהליכים הדורשים זמן וסבלנות, שהרי מדובר בעבודת יד, ולרוב גם בשימוש בכלים מסורתיים ובדרך פעולה מסורתית.
שיפוץ עצמאי
במידה ואנו שייכים לצד האחר של המטבע. של אותם אלו הרוצים ומעדיפים לעשות את העבודה בעצמם, הרי שניגש לפרויקט מתוך תכנון מדויק ועם ירידה מדוקדקת לפרטים.
נשאל את עצמינו:
- מאיזה חומר עשוי הרהיט כרגע, ובאיזה חומרים אנו רוצים להשתמש?
- באיזה צבעים אנו רוצים את הפריט ומהו סוג הצבע שיש להשתמש בו?
- מה תהיה שיטת העבודה בה נשתמש?
- כמה זמן אמור כל שלב לקחת? (למשל, אם יש שלב של צביעה בלכה, יש לדאוג כי נוכל להשאיר את הרהיט במקום מסיים לזמן הייבוש מבלי ש"עוברי אורח" ייגעו בו בטעות).
נזכור, כי מאחר ואנו עושים את העבודה, כל הכיף הוא לתת דרור לדמיון ולדעת כי כל רהיט יכול להיות כל דבר. ריפוד מעור שחור יכול להפוך לריפוד מפרוות זברה, ומגירות שהיו בפורניר דובדבן, יכולות להפוך את עורן ולהיות צבועות בכחול מטאלי.
נדמיין את הרהיט החדש ואת מקומו בבית ונתאים אותו לסגנון האהוב עלינו ולשכניו הרהיטים. כך, שנדליר רגיל יכול להפוך למובייל ססגוני ומרהיב המשלב קריסטלים עם חרוזים צבעוניים עכשוויים, ושידת טלוויזיה ישנה יכולה להפוך לפריט עיצובי מרהיב בצבעים יוצאי דופן, חומרים מיוחדים, תמונות אישיות וכדו'.
צאו אל הדרך, גייסו יצירתיות ודמיון, דיוק ותכנון ותקבלו זמן יצירה ועבודה מהנים ורהיט חדש ואישי בבית.
מסמר הוא חפץ קטן, באופן יחסי, המשמש לחיבור של רכיבים העשויים מחומרים רכים יותר, המאפשרים את החדרת המסמר לתוכם בכוח, לרוב על ידי מכות חוזרות על קצהו הבולט של המסמר בעזרת פטיש. המסמר הוא שיפוד עם קצה חד - החלק שחודר אל החומר. וקצהו השני, החלק הבולט, יהיה, בדרך כלל, חלק רחב הנקרא "ראש המסמר". אורך המסמר יכול להיות ממילימטרים בודדים ועד לאורך של עשרות סנטימטרים.
לרכישת המוצר לחץ כאןawRTL=[on]