על מנת ליצור חלל הרמוני ונוח בדירתנו, נצטרך תחילה לתכנן את שטח המגורים על הנייר. בשלב זה ניקח בחשבון את גודל החלל שלנו, כך לדוגמה אם יש חדר קטן, נרצה למקם את הארונות בפינות החדר ולא להשתמש במרכז החלל לשם כך. חשוב לצייר את החדר על הנייר תוך התייחסות למבנהו, חלונות ודלתות, כך שניתן יהיה לתכנן כיצד למקם את הריהוט.
כמו כן, נרצה להשתמש במראות ובתאורה נכונה להגדלת מראה החדר. מראות יוצרות תחושה של חלל כפול ונותנות הרגשת מרחב. תאורה בהירה מגדילה את מראה החדר ומבהירה את מראה צבע הקירות.
בחירת הצבע גם היא חשובה ליצירת מראה החדר וגם להשפעות הפסיכולוגיות של הצבעים על האווירה בחדר. הדבר הבסיסי ביותר בבחירת צבע הוא כיוון החלונות. אם החלונות פונים לכיוון צפון, שאינו רווי שמש, נרצה להשתמש בצבעים חמים (אדום, כתום , צהוב ועוד), אם החלונות פונים לכיוון דרום, נשתמש בצבעים קרים (ירוק, כחול וכו'). בחדרים גדולים אפשר להשתמש בצבעים כהים יותר, אך בחדרים קטנים מומלץ להשתמש בגוונים בהירים שנותנים תחושה של חלל רחב יותר.
כעת יש להחליט על הסגנון הכללי- בארוק, קלאסי, ויקטוריאני, מודרני, מינימליסטי, היי-טקי ועוד. כשמחליטים על הסגנון הכללי, קל יותר לבחון כל צבע או אלמנט עיצובי לפי התאמתו למראה הכללי.
סגנון הבארוק
סגנון הבארוק הוא הסגנון האומנותי ששלט באירופה מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18. נחשב סגנון ריאליסטי, מורכב, מיזוג של ניגודים, תנועה ודרמטיות, משופע ברגשיות דינמיות ופאר. יכיל אלמנטים של משי, כורסאות וספות כבדות יותר, תקרה צבועה וצבעים מורכבים ממספר גוונים (לא צבעי יסוד פשוטים).
מראה היי-טקי שהתפתח בעידן המודרני או הפוסט מודרני, יכלול צבעים מתכתיים, שימוש בזכוכית, פלסטיק, צבעי קיר עזים, קווים ישרים ושימוש באלמנטיים מהבנייה התעשייתית (מסגרות מתכת לדוגמה). עיצוב זה מתאים לדירות קטנות כיוון שהוא נותן תחושה של הרחבת החלל.
העיצוב המודרני שנולד החל מסוף המאה ה-19 והתפתח רבות במהלך המאה ה-20 הוא המגוון מכולם ויכול לכלול רהיטים א
-סימטריים בפינות החדר או דווקא ספות המורכבות מצורות גיאומטריות ישרות והרמוניות.
סגנון האר
-דקו
סגנון האר דקו התפתח בתחילת המאה ה-20 וכלל רפרטואר עשיר של עיטורים גאומטריים ושל עיטורים השאובים ממגוון רחב של מקורות השראה כמו עולם האדריכלות, עולם האופנה, הבלט הרוסי ותרבויות קדומות, ביניהן מצרים העתיקה והמזרח הקדום.מתאפיין בזיג-זגים, צורות הנדסיות ברורות (משולשים, עיגולים וכו'), פסים אנכיים ופינות מעוגלות. החומרים המשמשים בסגנון זה הם זכוכית, בדים, ברונזה, קרמיקה, שטיחים עם תבניות מרובעות, עץ קל ועור.
הסגנון המינימליסטי
מקורו בתרבות היפנית ובעיצוב היפני. הופיע לראשונה בעולם המערבי בשנות ה-50 של המאה ה-20, פרח בשנות ה-70 וממשיך להיות עד היום תנועה המשפיעה סגנונית ורעיונית בכול ענפי התרבות העכשוית.
יכלול רק חפצים הכרחיים, הרבה אור ואוויר. אם ניתן, עדיף לא ליצור מחיצות בתוך החדר ולהשאיר את החלל גדול. הצבעים בהירים ובדרך כלל בגוון המוחלש שלהם תוך שימוש רב בצבע לבן. משתמשים בחומרים בעלי מרקם גס- לבנים, בטון וכו'. הרהיטים פשוטים גם כן- פינות ישרות וחדות ללא פסי פלסטיק, ספות עם כריות מלבניות ומשענות ידיים קשיחות. צבעי הרהיטים בהירים עם נגיעות צבע קטנות (למשל בכריות).
חשוב לציין שבימינו ישנו ערבוב של סגנונות שונים בדירה אחת. בהחלט ניתן לעצב חדר אחד בסגנון אחד ואת החדר השני בסגנון אחר. ניתן לקבל השראה ורעיונות ממגזינים עיצוביים או להתייעץ עם מעצב פנים. הדבר החשוב ביותר הוא התחושה שיש לנו בחדר, כל אחד והעדפתו האישית. עיצוב טוב, הוא עיצוב שמתאים לאופיים של האנשים בבית ומעניק להם תחושות חיוביות.