תוצאות חיפוש במונחים ל: בטון

בטון בטון הוא חומר המשמש לבניה. הבטון מורכב בדרך-כלל מתערובת של מלט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת היא מתייבשת, מתקשה והופכת לקשה כאבן. כדי לשנע תערובת מוכנה ממקום למקום מבלי לאפשר לה להתייבש משתמשים במערבל בטון. בבטון מזוין ישנו גם שילוב של רשתות פלדה המקנות לו עמידות בלחצים גדולים יותר.
וידיהטונגסטן קרביד. תרכובת כימית שסימונה WC. מתכת חזקה במיוחד המשמשת בייצור כלים שונים. התרכובת זולה יותר מיהלום ולכן נפוצה יותר. נקודת ההיתוך של המתכת היא גבוהה (2870 מעלות צלזיוס) ולכן היא מתאימה לקידוחים ארוכים. בשיפוצית הכוונה היא בד"כ למקדח המותאם לקידוח באבן או בטון. מקדחים כאלו גם באים לרוב עם ראש רחב (פטיש) הנועד לחציבה בקיר באמצעות פונקצית הרטט הקיימת במקדחות האלקטרוניות. 
מדה מתפלסת

חומר אבקתי יבש אשר בתוספת של מים וערבול מתפלס ומתקשה במהירות. תכונותיו של החומר מאפשרות לו ליצור משטח חלק ומפולס. השימוש במדה המתפלסת נעשה על מנת ליישר משטחי בטון או כהכנה לפני פרישת קרמיקה, פרקטים וכו'.

מלטצמנט – מאנגלית cement או גרמנית Zement. תערובת של חול, אבקת דבק ומים. הוא חומר המשמש בבנייה למילוי הרווחים שבין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו ומהווה את הרכיב החשוב בתערובת בטון.
צמנט

ראה ערך מלט.